(ג׳ים הוא ערוץ התקשור)
ק׳ווה
אני ק׳ווה ואנחנו מברכים את כל אחד ואחד מכם אחר הצהריים זה בברכת האהבה והאור. נקראנו אל הקבוצה שלכם מכיוון שברצונכם לשתף את מה שכולנו יודעים ומאמינים בו: זה שאנו כולנו אחד, ושיש דרכים רבות מאוד לתפוש ולחוות את אחדות זו של כל הבריאה. היום, כתמיד, אנו נגלים אליכם כאחים ואחיות ולא כסמכות עליונה. אנו נעים על אותו מסלול בו אתם נעים. יתכן שהתקדמנו על מסלול זה יותר מכם. דרך קריאתכם לסיוע שלנו, הנכם מאפשרים לנו להמשיך ולהתפתח במתן השירות לאחר (service to others), ותוך קבלת שירות זה, אנו מבקשים מכם להפעיל שיקול דעת בבחינת כל מלה או מושג שאנו מציעים. אנא השתמשו באלה כראות עינכם ושימו בצד את מה שאין לו שימוש עבורכם כעת. באופן זה אתם מאפשרים לנו להתבטא ביתר חופשיות ומשחררים אותנו מלדאוג, שמה נשים עצמנו למכשול בדרככם הרוחנית.
כעת ברצוננו לשאול אם יש לכם שאלה, אתה נוכן נוכל להתחיל.
זכרי
ק׳ווה, יש לי שאלה. במסלול הרוחני, לעתים קרובות, אנו קודם כל נתקלים בצל של עצמנו ואנו לומדים לזהות אותו כשהוא מופיע אט אט בתודעה ובחיים שלנו, ובסופו של דבר אנו מגיעים למקום של קבלה של אותו צל ולתהליך בו אנו מתחילים לשלב אותו בחזרה אל העצמי באופן יותר הרמוני. האם תוכל לתת לנו עצה לגבי איך ניתן לשלב את צד הצל בחזרה?
ק׳ווה
אני הוא ק׳ווה ושמעתי את שאלתך, אח יקר. זוהי סוגיה שרלוונטית לכל ישות של מימד הדחיסות השלישי באשליה הנוכחית. אתה אכן נמצא בתוך אשליה, בה נדמה שיש הפרדה בין אחד לאחד ובין כולם אחד מהשני, והמסלול עליו כל אחד נע באשליה זו כולל את היכולת לשלב את החלקים השונים של האשליה אל תוך העצמי, כך שאתה הופך להיות מה שאתה מחפש: הבורא האחד והאינסופי. ולמרות זאת, כל אחד מכם באשליה זו של מימד הדחיסות השלישי, עובר דרך מה שנקרא ״רעלת השכחה״, וזאת כדי לשכוח שאתה כבר בעצם מה שאתה מחפש ושהגעת לכאן כדי להתקדם על מסלולים אחרים ושונים של הבורא האחד והאינסופי אל עבר הבורא האחד והאינסופי. כל ישות באשליה זו נכנסת לתוך האשליה ומגיל צעיר מתחילה להתחנך על ידי הסובבים אותה – ההורים, אחים ואחיות, חברים, מורים וכיוב׳ – כל קבוצה כזו של ישויות מחזיקה בתפישה כזו או אחרת של עיוות או חוסר עיוות כלפי אחדותה של הבריאה, ובמהלכו של תהליך חינוך זה במימד הדחיסות השלישי של אשליה זו, הישות הצעירה מקבלת התראות ונזיפות תכופות ונדרשת להימנע מלעשות דבר מה או שלא לחשוב דבר מה או שלא לומר דבר מה. דרישות אלה להימנע, לא לחוות או לא להביע חלקים נרחבים של העצמי נצברות ונאגרות כאשר עצמיות זו מתפתחת ומתבגרת.
באופן זה ההתפתחות נהיית קהה ומזוהמת, איך לומר, במה שהוזן אל צלו של התת-מודע
או אל הרבדים העמוקים של המודע, כך שהם לא נדחים על הסף על ידי הישות הצעירה, אלא נשמרים תחת סוג של הגנה, כך שמידי פעם חלקי הצל הזה של העצמי, שנוצרו בתהליך החינוך של הישות הצעירה, מנכיחים ומגלים את עצמם באופן אולי בלתי נשלט, כך שיש התפרצות של אנרגיה כהה, אם דרך כעס, או דרך בלבול או בדרך אחרת, אשר הישות הצעירה אינה מודעת לכך, שחלק זה של הצל שואף להביע את עצמו, באופן שתואם או לא תואם את מה של הישות הצעירה חווה.
כשהישות מגיעה לבגרות יש יותר ויותר הוספות אל צד הצל של העצמי אשר הישות הצעירה מתחילה לחוות, כישות בוגרת, כמשהו בלתי רצוי, משהו שיש להתעלם ממנו, משהו שאינו מודחק ביעילות בכל מצב. [חיוני שכל אחד המחפש את העצמי] יתחיל להיות מודע לצד הצל, ומודע לא רק לקיומו אלא גם לערכו החיובי, מכיוון שבצד הצל נחבא חלק מעצמיותה של הישות, אשר מסוגל להגביר את יכולתה לחקור את הוויתה כייצוג עשיר יותר של הסביבה בה היא חיה, נעה וקיימת.
אם זה המחפש את האמת מתחיל להיות מודע לצד הצל המדובר, ובמהלך המדיטציה מתחיל להזמין את צד הצל שלו לגלות ולהנכיח את עצמו יותר ויותר, להזמין את צד הצל שלו לשבת איתו במדיטציה, לשבת ולחקור את הצביון והאופי האמיתי של קיומה הכולל של הישות המחפשת, ושל הבריאה ככלל, אז אותו חוקר-האמת מודע ומתפתח, מתחיל לחשוף את המקור של צד הצל, כך שזה מתגלה כחסם של אנרגיות של חיוביות וצמיחה, אשר ניסו לזרום בישות, כשזו חוותה את הקטליזטור של פעולות היומיום שלה. [ניתן] להזמין את צד הצל להתחיל לחשוף את עצמו באיטיות ובהדרגה כדי שמחפש האמת המודע יוכל לראות את המקור של כל חלק של צד הצל, היכן אכן היתה חיוביות שהושתקה או דוכאה, למשל בתחומים כגון מיניות, הבעה אישית של זהות שלא תאמה את התודעה של המורים סביבה, למשל בתחום של יצירה מקורית אשר לא הובנה על ידי המורים של הישות הצעירה, כך שתחום זה של יצירתיות דוכאו ונדחקו אל צד הצל של העצמי.
כך, בתוך המדיטציה, על ידי הזמנת הצדדים השונים של צד הצל להביע את עצמם בפני מחפש האמת המודע, אותו מחפש עשוי לגלות, שבצד הצל יש איכויות ומהויות מועילות ביותר במסלול הרוחני. אולי יש סוג של נוקשות או קשיחות שעשויות לסייע לעבור מצבים קשים, כתוצאה מכך שצד הצל דוכא לאורך תקופה ארוכה. אולי יש יצירתיות בצד הצל שעשוי לסייע למחפש הרוחני במשימות היומיום ובהתמודדות שלו עם הקטליזטור של אנשים אחרים, באופן חדש ומקורי, שיפתח את התפישה של המחפש המודע, כך שהוא יהפוך להיות הבורא היחיד והאינסופי יותר ויותר, ויראה את הבורא האחד והאינסופי יותר ויותר בסובבים אותו, בסביבה שלו ובכל חלק של הקיום, אשר המחפש הרוחני מודע לו.
האם יש שאלה נוספת כעת?
זכרי
לא, תודה לך, ק׳ווה.
ק׳ווה
אני הוא ק׳ווה ואנו מודים לך, אח יקר. האם יש שאלה נוספת עליה נוכל להענות?
שואל
ק׳ווה, ישנם מדענים במאה ה-21 שטוענים שגופתו של ישו נעלמה (dematerialized) בקברו. האם תוכל לדבר על כך? האם גופתו של ישו נעלמה בקברו?
ק׳ווה
אני הוא ק׳ווה ושמעתי את שאלתך, אח יקר. זהו נושא, שבאופן כללי, נכון, אבל ישנו קושי לדון בו בפרטי פרטים בשפתך. למרות זאת, אנו ננסה לדבר על נקודה זו. כשהישות ישו, שהפך לצלוב, בנו של אלוהים, נע לאורך ההתגשמות (incarnation) שלו, הוא נסע למקומות שונים בגיל צעיר, כדי שיוכל לחוות פעם אחר פעם את צביונה של מה שקרוי מציאות ופעם אחר פעם את צביונה של חוויית ההתפתחות, שזמינה לכל ישות בכל עת בחוויית מימד הדחיסות השלישי.
כאשר הוא נסע למקומות השונים ולמד עם מורים רבים, הוא הפך מודע לכך שבזמן המדיטציה, ככל שהוא הצליח להיכנס לאיחוד עם הבורא היחיד והאינסופי, אשר הישות כינתה האב, כך הישות הידועה כישו היתה מסוגלת להתיך את סך הקיום שלה עם מה שהיא כינתה האב, או מה שהיא כינתה אהבה. וככל שעלה בכוחה להתיך את קיומה עם האב, עם עקרון היצירה של אהבה, כך היא הפכה לדבר עצמו אותו היא חיפשה, ובמקרים רבים בתיעוד של הדברים אותם נשאה הישות הידוע כישו, היא דיברה כמו האב. הישות דברה לא רק כמו זה הידוע כישו, למרות שבמקומות אחרים היא דברה כישות ישו, לה היתה האפשרות להפוך להיות האב.
בסופו של דבר, כשזה הידוע כישו היה מסוגל לתקשר עם האב, האחדות (unity) הזו נהייתה התאחדות (union), כך שבזמן הצליבה והקבורה שלו, הוא היה אחד עם האב, והיה יכול לזנוח התגלמות אחת ולקחת במקומה אחרת, וכך לנוע אחרי הצליבה והתחיה שלו אל חלקים אחרים של אשליית מימד הדחיסות השלישית, ובכך להתאים עצמו לצורך להתגלות אל תלמידיו וחסידיו בעודו עדיין מוחזק באשליה של מימד הדחיסות השלישית.
האם ישנה עוד שאלה, אח יקר?
שואל
כן. המדיום הידוע אדגר קייסי מהמאה ה-20 אמר שגופתו של ישו עברה אל מימדים אחרים. האם על כך אתה מדבר?
ק׳ווה
אני הוא ק׳ווה ושמעתי את שאלתך, אח יקר. כן, אכן לכן התכוונו כאשר תארנו את היכולות השונות של זה המכונה ישו להכנס אל האחדות וההתאחדות עם האב או עם העקרון אותו ראה כאהבה. הוא היה מסוגל לעשות זאת במהלך ההתגלמות (incarnation) ולאחריה.
האם יש שאלה נוספת, אח יקר?
שואל
לא, תודה לך, ק׳ווה.
זכרי
יש לי שאלה, ק׳ווה. ישו נהייה הצלוב, כך נאמר, דרך תהליך של ריקון עצמי. איזה תפקיד שחקו התלמידים במתן האפשרות לישו להפוך לצלוב. האם ״תופעת החזקה״ (squaring effect) תרמה לכך?
ק׳ווה
אני הוא ק׳ווה ושמעתי את שאלתך, אח יקר. זה הידוע כישו, כאשר נסע לארצות רחוקות במהלך חלקים גדולים של חוויית חייו הראשונה, עלה בכוחו להגיע לידי שליטה ביכולת שלו ליצור את חוויית ההתאחדות עם האב, או עם מושג האהבה, מושג היצירתיות. כאשר הוא היה מסוגל לעשות זאת בעצמו, הוא גילה שיש טכניקה מסוימת שהוא יכול ללמד אחרים, אשר תהייה חלק מתהליך הלימוד שלהם, כשהם מעוניינים להיות תלמידים ומתקבלים להיות תלמידים על ידי זה הידוע כישו.
ישות זו, כשהיא תקשרה, לא רק עם השניים-עשר, אלא גם עם רבים אחרים אשר לא היו התלמידים הראשיים, כפי שאתם מכנים, אלא חסידים, אשר, באופן מילולי, הלכו אחרי האחד הידוע כישו כאשר הוא עבר בין אזורים של מה שנקרא כעת ארץ הקודש, כדי להפיץ את מסר האחדות, האהבה והאור אל כל אלה להם היו אזניים לשמוע ולב כדי להבין.
כך ישויות אלה אשר הלכו אחרי האחד הידוע כישו למדו חלק מן הסודות של חיפוש האיחוד עם הבורא היחיד והאינסופי. כאשר הם הצליחו ללמוד את הסודות עד רמה מסויימת ולהגיע לשליטה מסויימת, היתה לכך השפעה מחזקת עבור האחד הידוע כישו, כך שעל ידי ההוראה של מה שידע והקבלה בחזרה מאלה אותם לימד, עלה בכוחו להתיך אפילו יותר מהקיום שלו עם אלה שהיו תלמידיו ועם הבורא היחיד והאינסופי, איתו הוא נהייה אחד לעתות מסויימות, נאמר, כך שמידי פעם חוויה זו של אחדות ירדה על האחד הידוע כישו, ממש כשם שגלימה או בגד מושמת על אדם כדי לחממו, להחיותו, להעצים את חוויתו את הבורא היחיד והאינסופי.
כך התרחשה העצמה של מה שישו כבר למד, כאשר ישו היה מסוגל לתת לתלמידים חלקים משיעורים אלה, אשר אפשרו להם לעשות ולו במקצת את מה שהאחד הידוע כישו עשה באופן מוחלט.
האם יש שאלה נוספת, אח יקר?
זכרי
שאלה נוספת קצרה, ק׳ווה. נאמר שהשיעור הסודי אותו לימד ישו את תלמידיו היה קרייה יוגה (kriya yoga), האם זה נכון?
ק׳ווה
אני הוא ק׳ווה ושמעתי את שאלתך, אח יקר. באופן כללי זה ברובו נכון, למרות שבזמן ההוא זה לא תואר כסוג ספציפי זה של יוגה. למרות זאת, ישויות רבות אחרות במהלך ההסטוריה מאז הזמנים של האחד הידוע כישו, מצאו את הסוג הספציפי הזה של יוגה בחוויה שלהם, או בחוויה של אחרים אשר הפכו להיות המורים שלהם, אשר למדו על סוג זה של יוגה במה שתוכל לקרוא לו זליגה ממורים אחרים, כך שהיו שינויים מסויימים שהוכנסו לסוג זה של יוגה, שבסופו של דבר התפתח למה שאתה מכיר כקרייה יוגה.
האם יש שאלה נוספת, אח יקר?
זכרי
האם ק׳ווה יכול לתאר את הטכניקה הטהורה או הטכניקה שישו השתמש בה כדי להשיג את ההגשמה העצמית?
ק׳ווה: אני הוא ק׳ווה ושמעתי את שאלתך, אח יקר. אנו נוכחים שאין במודעות שלנו את אותם הרכבים של ויברציות צליליות שעשויות להבהיר באופן מדוייק את הסוג הזה של יוגה ברמת הטוהר אתה השתמש האחד היודע כישו. אנו יכולים רק להזכיר, שסוג זה של יוגה הוא זה ששואף להצליח להשתמש בנשימה כמרכיב העיקרי בפרקטיקה של יוגה זו, כך שהשימוש בנשימה מאפשר הפעלה של כל מרכזי האנרגיה בזה אחר זה, כך שבסוף, הן מרכז האינדיגו והן המרכז הסגול מופעלים ברמה כזו שיש איחוד בזמן אימון-היוגה בין המתאמן לבין הבורא האחד והאינסופי. כך סוג זה של יוגה הוא זה של איחוד עם האחד.
האם יש עוד שאלה, אח יקר?
זכרי
לא, תודה לך, ק׳ווה.
ק׳ווה
אני הוא ק׳ווה ואנו מודים לך שוב, אח יקר.
האם יש עוד שאלה כעת?
שואל
ק׳ווה, המדיום הידוע אדגר קייסי מהמאה ה-20 אמר פעם, שיש קו דק המפריד בין הווית מלאך והווית שטן, ושהמטרה אליה שואפת הנפש (soul) היא להגיע באופן פסיכולוגי בדיוק אל האמצע האלוהי (divine), ושכל מה שמשמאל וכל מה שמימין הוא מחוץ לאמצע האלוהי, ולכן לא אלוהי. האם תוכל לדבר על כך?
ק׳ווה
אני הוא ק׳ווה ושמעתי את שאלתך, אח יקר. אנו נציין שסוג זה של תיאור או דימוי של המסלול אל הבורא האחד והאינסופי הוא בר תוקף. למרות זאת, יתכן זמן בו מחפש האמת מתחיל יותר ויותר להביע את החיובי, או מסלול מלא יותר באור מאשר בחושך או מסלול של קליטה. ישנה הזדמנות להביע הן את מה שמקרין והן את מה שנקלט בכל פעם שמחפש האמת מחפש את הבורא האחד והאינסופי. נציין שכאשר מחפש האמת נע על מסלול זה, בהחלט עוזר לשאוף תחילה להפוך לזה שמקרין, זה שחיובי, זה שהוא איחוד עם הבריאה כולה, מכיוון שזה פותח צוהר אל החוויה העוקבת של הבריאה הכוללת אשר נהיית נגישה למחפש האמת. מחפש האמת, אשר הגיע לידי שליטה במסלול החיובי, עשוי לאחר מכן להתחיל לחוות ולהביע את מה שהוא קולט, כדי לנוע על מסלול שלילי, אבל זאת רק כדי להתחקות אחרי האור שבחושך ולגלות שהחושך אינו גובר על האור.
אם המסלול השלילי הוא זה שמובע ונחווה קודם, אז במורד דרכו של מחפש האמת מגיע רגע בו החוויה הזו של האור והחושך מתאפשרת, וזאת במימד הדחיסות השישי של האשליה של הבורא האחד והאינסופי, שם לישויות בעלות נטיה שלילית, שניסו לספח הכל אודותן, את כל הכח אליהן בכדי לשלוט באלה אליהן, מתגלה שהן אינן יכולות להתקדם יותר עד אשר הן יבינו שכל מה שהן שולטות בו הוא הבורא האחד והאינסופי המתדמה להיות העצמי, והעצמי מתגלה לא רק כעצמי האינדבידואלי אלא העצמי של כל הישויות האחרות שנשלטו או שנעשה נסיון לשלוט בהן במסלולו של המחפש בעל הבינה השלילית.
לכן אנו אומרים לכל מחפש של האמת, שהמסלול החיובי הוא המסלול שקל יותר לעבור וזהו המסלול שמציע פחות עיוותים של האמת.
האם יש עוד שאלה, אח יקר?
שואל
לא, ק׳ווה, תודה לך.
ק׳ווה
אנו ק׳ווה ואנו מודים לך, אח יקר. האם יש שאלה נוספת כעת?
אוסטין
ק׳ווה, יתכן שבעבר כבר דנת בזה וזה תמיד טוב לקבל זוית נוספת. אם ישות משרתת אחרים מכיוון שזה מרגיש טוב עבורה והיא מקבלת תחושה של סיפוק מכך, האם זה עדיין קיטוב חיובי, ואם כן, האם זהו פחות טהור מלשרת אחרים מבלי להרגיש מכך סיפוק אלא מתוך מסירות למסלול של השירות לאחר?
ק׳ווה
אני הוא ק׳ווה ושמעתי את שאלתך, אח יקר. אנו חושבים שזו שאלה מעניינת ביותר, מכיוון שבמסלול של כל אחד המחפש את האמת במסלול החיובי קיים רצון לשרת את האחר, כפי שציינת, היות והמחפש מבין שזו הדרך להתקדם באופן היעיל ביותר לאורך מסלול זה. לכן, זה יראה לצופה אובייקטיבי, שמסלול חיובי שכזה הוא מעט שירות של העצמי, היות והמחפש פועל בדרך בה הוא מרגיש שהוא יתקדם ללא קושי, ביעילות הרבה ביותר ובמהירות הרבה ביותר. אף על פי כן, ברצוננו להציע, שאלה הם הצעדים הראשונים אותם עושה מחפש האמת החיובי. צעדים ראשוניים אלה בסופו של דבר יתפתחו לכדי כך שלא תינתן יותר הדעת בשירות לאחר, הניתן על ידי המחפש החיובי.
כאשר מחפש האמת מסוגל לשרת את האחר באופן ספונטני וללא מתן הדעת לסיבה מדוע הוא מחפש ומשרת את האחר ולו רק בגלל שזו הדרך הספונטנית ביותר וללא חשיבה מראש על לשרת את האחר. לכן, זוהי הספונטניות שקובעת האם המחפש במסלול החיובי אכן בלב שלם משרת את האחר, כאשר מעשהו נובע ממה שנקרא זכרון של השריר, או זכרון רוחני של השריר ולא מהכרה שכלתנית, אלה הם שקובעים את המסלול של מחפש האמת.
האם יש כעת שאלה אחרונה?
שואל
ק׳ווה, המדיום הידוע אדגר קייסי מהמאה ה-20 אמר פעם, שכל נפש (soul) מתגלמת (incarnates) ב(עולם ה)חומרי כדי ללמוד שיעורים חשובים ברוחניות, ולכן, זמני החיים עלי אדמות הם טקסי קבלה כדי להפוך להיות קשוב ומכוון אל האלוהי. האם תוכל לדון בכך?
ק׳ווה
אני הוא ק׳ווה ושמעתי את שאלתך, אח יקר. אכן, אנו משוכנעים בכך שהאחד הידוע כאדגר היה בעל ידע רב אודות ליכולת שלו לקרוא מ״היכל הרשומות״ (hall of records) ולהסיק מרשומות אלה אודות התפתחותו של האדם על כדור הארץ. [הוא הבין] שההתגלמויות הזמינות באשליה של מימד הדחיסות השלישי, מעבר לרעלת השכחה, היו הזדמנויות, לא רק במהלך כל התגלמות להפוך ולהשתנות או להיות יותר ויותר אחד עם הבורא האינסופי, אלא גם שכל רגע, כל יום, כל רושם של המחפש את האמת מכיל בחובו את היכולת לשנות את הישות באופן הדומה לזה של טקס קבלה. ככל שמחפש האמת הופך יותר ויותר מודע לדרך חיפושו את הבורא האחד והאינסופי בתוך עצמו ובכל הבריאה, הוא מגלה שישנה האפשרות להפוך להיות מה שהוא מחפש בכל רגע של הקיום, אם נקודת מבטו רחבה דיה, ועמוקה מספיק לרדת לשורש של הכרתו ולעלות לגבהים של קיומו, עד כדי כך שהוא מסוגל לתפוש באופן חד וחדור באהבה והאור של האחד, אותו הוא מחפש עם כל סיב של הוויתו ובכל פעולה יומיומית, כך שהכל נהייה אחד עבור אותה ישות, נהייה החוויה של ישו עבור אותה ישות. בנקודה מסויימת שאיפה זו לחפש את האחד בכל מקבלת סוג של תמריץ והיא חושפת בפני הרכב הרוח, גוף והנפש (mind body spirit complex), שהוא אכן כבר מה שהוא מחפש והבנה זו, או הארה זו מתבטאת באופן יותר ויותר שלם, כך שהארה הופכת להתייחדות, והתייחדות הופכת לאיחוד עם כל מה שיש.
אנחנו אלה המוכרים לכם כק׳ווה. אנחנו אסירי תודה כתמיד, חברינו, שהיתה לנו ההזדמנות להצטרף אל מעגל המחפשים שלכם היום. ככל שאנחנו מאירים אתכם, אתם מאירים אותנו היות ואתם עושים את מה שאנחנו חושבים למכובד ביותר והקשה ביותר. אתם נעים באשליה של מימד הדחיסות השלישית עם הרצון למצוא את מה שאינו גלוי באף חלק של האשליה, אבל עדיין קיים ומרכיב כל חלק של הבורא האחד והאינסופי. אתם נשמות אמיצות ומוערכות. אנו משתחווים אליכם בכבוד ובהנאה ועוזבים אתכם באהבה ובאור. אנו ידועים לכם כאלה של ק׳ווה. אדוני ואסו בורראגוס.