אני רא. אני מקבל את פניכם באהבה ובאור של הבורא האינסופי. אני מתקשר כעת.

דבר ראשון שהייתי רוצה לעשות זה להתנצל על השאלות הטפשיות ששאלתי בעודי מחפש אחר מה שעלינו לעשות. אני מחשיב את מה שאנחנו עושים ככבוד וזכות גדולים, להיות גם אנו שליחים ענווים של חוק האחד, ובזמן זה אני מאמין שהדרך לערוך ספר זה היא להתחיל מראשית הבריאה עד לאבולוציית האדם, ואבולוציית האדם על כדור הארץ, למיטב [בלתי ניתן לשמיעה], ובכל עת לחקור כיצד נעשה שימוש בחוק האחד [בלתי ניתן לשמיעה]. אני גם חושב ש… שאני צריך לסיים את הספר… לתת לחומר שכבר יש בידינו להוביל אותנו עד לסוף הספר… [בלתי ניתן לשמיעה]

כמו כן, הייתי מציע שכותרת הספר תהיה חוק האחד. ברצוני לציין את רא כמחבר. האם תסכים לכך?

אני רא. שאלתך אינה ברורה. האם תוכל לנסח בתור שאלות נפרדות את כל אחד מהתחומים עליהם יש להסכים?

ראשית, הייתי רוצה להתחיל בראשית הבריאה, עם הליכה לאחור ככל הניתן, ולעקוב אחר התפתחות האדם עד להווה. האם זה מקובל?

אני רא. זה נתון לחלוטין להבחנתך/הבנתך/החלטתך.

שנית, הייתי רוצה לתת לספר את הכותרת חוק האחד, מאת רא. האם זה מקובל? 1

אני רא. כותרת הספר מקובלת. ציון המחבר כמכלול רטט הקול רא לוקה בחסר, על פי חריגת הבנתנו. אנו שליחים.

האם תוכל לציין, אם כן, את מי יש להגדיר כמחבר הספר?

אני יכול רק לבקש שאם הבחנתך/הבנתך מציעה את השימוש במכלול רטט הקול הזה, רא, אז שיתווסף לאחריו הביטוי “שליחים ענווים של חוק האחד2”.

תודה. האם תוכל לספר לי על הדבר הידוע הראשון, המוקדם ביותר, בבריאה?

אני רא. הדבר הראשון הידוע בבריאה הוא האינסופיות. האינסופיות היא הבריאה.

מאינסופיות זו בוודאי נבע אם כן מה שאנו חווים בתור הבריאה. מה היה הצעד הבא או ההתפתחות הבאה?

אני רא. האינסופיות נעשתה מודעת. זה היה הצעד הבא.

לאחר מכן, מה קרה?

מודעות הובילה להתרכזות האינסופיות לכדי אנרגיה אינסופית. כיניתם זאת באמצעות מגוון מכלולי רטט קול, הרוֹוְחִים מביניהם לאוזניכם הם “לוֹגוֹס” או “אהבה”. הבורא הוא המיקוד של האינסופיות לכדי עיקרון מודע או תודעתי המכונה על ידינו, באופן הקרוב ביותר בו אנו יכולים ליצור הבנה/למידה בשפה שלכם, אינסופיות אינטליגנטית.

האם תוכל לציין את הצעד הבא?

הצעד הבא, בצומת מרחב/זמן זה באשלייתכם, עדיין מממש את התקדמותו כפי שבאפשרותכם לראותה באשלייתכם. הצעד הבא הוא תגובה אינסופית לעיקרון היצירתי הנובע מחוק האחד באחת מחריגותיו הראשוניות, חופש הרצון. לפיכך מימדים רבים, רבים, אינסופיים במספר, אפשריים.

האנרגיה נעה מהאינסוף האינטליגנטי עקב, ראשית, זרימתו החוצה של כוח יצירתי המאורגן בסדר אקראי. זה אז יוצר דפוסים אשר, בסגנון הולוגרפי, מופיעים כבריאה בשלמותה ללא תלות בכיוון או באנרגיה הנחקרים. דפוסי אנרגיה אלו מתחילים אז להסדיר את, הבה נאמר, מקצבם ושדות האנרגיה המקומיים שלהם, ובכך יוצרים מימדים ויקומים.

אז האם תוכל לומר לי כיצד הגלקסיה והמערכת הפלנטרית הזו התהוו?

אני רא. עליך לדמיין קפיצה מחשבתית אדירה בשאלה זו, שכן בשאלה האחרונה היקומים הפיזיים, כפי שאתם מכנים זאת, עוד לא נולדו.

האנרגיות נעו בדפוסים אשר בהדרגה נהיו יותר ויותר אינטליגנטים עד אשר אִינְדִּיבִידוּאָלִיזַצְיָה3 של מגוון אנרגיות שנולדו מהעיקרון היצירתי של האינסופיות האינטליגנטית הובילה לכך שאינדיבידואלים אלו הפכו לבוראים-שותפים. כך החל החומר הפיזי, כפי שהוא נקרא. מושג האור משחק תפקיד מרכזי בתפיסת קפיצה מחשבתית אדירה זו, שכן חריגת רטט זו של האינסוף היא אבן הבניין של זה הידוע בתור חומר. האור, בהיותו אינטליגנטי ומלא באנרגיה, היווה את החריגה הראשונה של האינסוף האינטליגנטי, אשר זומנה על ידי העיקרון היצירתי.

אור האהבה הזה תוכנן כך שיכיל במופעי קיומו מאפיינים מסוימים, ביניהם השלם האינסופי אשר באופן פרדוקסלי מתואר על ידי הקו הישר, כפי שהייתם מכנים אותו. פרדוקס זה אחראי לצורתן של מגוון הישויות באשליה הפיזית, אותן אתם מכנים מערכות שמש, גלקסיות ופלנטות, כולן סובבות סביב ונוטות כלפי צורת העדשה.

אני חושב שעשיתי טעות כששאלתי שאלה זו, כיוון שקפצתי יותר מדי קדימה, אל מעבר לתהליך שתיארת. האם מילוי החסר בקפיצה הגדולה הזו שעשיתי בשוגג עשוי להועיל?

אני רא. ניסיתי לגשר על הפער. יחד עם זאת, באפשרותך לתשאל אותי בכל אופן שתראה לנכון.

האם תוכל לומר לי… בהתייחס לשאלה הקודמת לזו ששאלתי בנוגע לגלקסיה ולפלנטות, האם תוכל לומר לי על הצעד הבא שהתרחש לאחר אותו צעד?

אני רא. הצעדים, כפי שאתה מכנה אותם, הם, ביחס לנקודה בה השאלה מתמקדת, בו-זמניים ואינסופיים.

האם תוכל לומר לי כיצד האינסופיות האינטליגנטית הפכה, הבה נאמר—אני חווה קושי עם חלק מהשפה—כיצד האינסופיות האינטליגנטית עברה אינדיבידואליזציה4 ביחס לעצמה?

אני רא. זוהי שאלה הולמת.

האינסופיות האינטליגנטית הבחינה ברעיון. רעיון זה הובחן מתוך חופש הרצון של המוּדָעוּת. רעיון זה היה סופיות. זה היה הפרדוקס, או החריגה, הראשונה והראשונית5 של חוק האחד. לפיכך האינסופיות האינטליגנטית האחת רתמה עצמה לחקר רב-יות6. בשל אינסוף האפשרויות של האינסוף האינטליגנטי, אין קץ לרב-יות. החקר, לפיכך, חופשי להמשיך לעד בהווה נצחי.

האם הגלקסיה שאנחנו נמצאים בה נוצרה על ידי האינטליגנציה האינסופית, או שהיא נוצרה על ידי חלק מהאינדיבידואליזציה של האינטליגנציה האינסופית?

אני רא. הגלקסיה, וכל שאר הדברים החומריים אליהם אתם מודעים, הם תוצר של חלקים שעברו אינדיבידואליזציה מהאינסופיות האינטליגנטית. עם תחילתו של כל חֵקֶר, הוא, בתורו, מצא את מיקודו והפך לבורא-שותף. תוך שימוש באינסופיות האינטליגנטית, כל חלק ברא יקום ו—בכך שאיפשר למקצבי הבחירה החופשית לזרום, ובכך ששיחק עם הספקטרום האינסופי של אפשרויות—כל חלק מהאינדיבידואליזציה תיעל את האהבה/אור לתוך מה שייתכן והייתם מכנים אנרגיה אינטליגנטית וכך יצר את חוקי הטבע, כפי שהם נקראים, של כל יקום מסוים שהוא.

כל יקום, בתורו, עבר אינדיבידואליזציה לכדי מיקוד מסוים, והפך, בתורו, לבורא-שותף, ואיפשר גיוון נוסף, ובכך יצר אנרגיות אינטליגנטיות נוספות; והסדיר או גרם לחוקי טבע להופיע בדפוסי הרטט של מה שהייתם מכנים מערכת שמש. לפיכך, לכל מערכת שמש יש את, הבה נאמר, מערכת הקוֹאוֹרְדִּינָטוֹת המקומית שלה של חוקי טבע אשלייתיים.

יש להבין שכל חלק, קטן ככל שיהיה, מכל דחיסות או דפוס אשלייתי, מכיל, כמו בתמונה הולוגרפית, את הבורא האחד אשר הוא האינסוף. לפיכך הכל מתחיל ונגמר במסתורין.

תוכל לומר לי כיצד החלק שעבר אינדיבידואליזציה מהאינסופיות האינטליגנטית יצר את הגלקסיה שלנו [בלתי ניתן לשמיעה] שאותו חלק יצר את המערכת הפלנטרית שלנו, ואם כן, כיצד זה קרה?

אני רא. ייתכן ולא הבנו נכון את שאלתך. היינו תחת החריגה/רושם שכבר השבנו על שאלה מסוימת זו. תוכל לנסח מחדש את השאלה?

בראש ובראשונה, אם כן, כיצד, הבה נאמר, המערכת הפלנטרית שאנחנו נמצאים בה כעת התפתחה—האם כולה נוצרה בבת-אחת, או האם קודם כל נוצרה השמש שלנו וזה [בלתי ניתן לשמיעה] נוצרה?

אני רא. התהליך, באשלייתכם, הוא מהגדול לקטן. לפיכך הבורא-השותף, שביצע אינדיבידואליזציה לגלקסיה, יצר דפוסי אנרגיה אשר התרכזו אז במיקודים מרובים של מודעויות תודעתיות נוספות של אינסופיות אינטליגנטית. לפיכך, מערכת השמש בה אתם חווים מגורים היא בעלת דפוסים, מקצבים וחוקי טבע, כפי שהם נקראים, משל עצמה, אשר ייחודיים לה. יחד עם זאת, ההתקדמות היא מהאנרגיה הסְפִּירָלִית7 הגלקטית, לאנרגיה הספירלית של מערכת השמש, לאנרגיה הספירלית הפלנטרית, לנסיבות החוויתיות של אנרגיה ספירלית המתחילות את הדחיסות הראשונה של מודעות, או תודעה, של ישויות פלנטריות.

תוכל לספר לי אודות הדחיסות הראשונה הזו של ישויות פלנטריות?

אני רא. כל צעד חוזר ומסכם את האינסופיות האינטליגנטית בתהליך גילוי המודעות שלה. בסביבה פלנטרית, הכל מתחיל במה שהייתם מכנים כָּאוֹס, אנרגיה שהיא חסרת-כיוון ואקראית באינסופיותה. לאיטו, במונחי ההבנה שלכם, מתגבש מיקוד של מודעות-עצמית. כך הלוגוס נע. אור מגיע ומגבש צורה באפלה בהתאם לדפוסי ולמקצבי הרטט של הבורא-השותף, ובכך בונה סוג מסוים של חוויה.

זה מתחיל עם הדחיסות הראשונה שהיא דחיסות התודעה, צורות החיים אשר הן המים והמינרלים על פני הפלנטה לְמֵדוֹת מאש ומאוויר את מודעות ההוויה. זוהי הדחיסות הראשונה.

האם הדחיסות הראשונה הזו מתקדמת לאחר מכן אל מודעות גדולה יותר?

האנרגיה הספירלית, המאפיינת את האור, כפי שאתם מכנים אותו, נעה בספירלת קו-ישר, ובכך נותנת לספירלות וֶקְטוֹר8 בלתי-נמנע כלפי מעלה אל הוויה מקיפה יותר, בהקשר של אינסופיות אינטליגנטית. לפיכך, ההוויה מהמימד הראשון חותרת אל שיעורי הדחיסות-השנייה של סוג של מודעות הכוללת בתוכה צמיחה במקום התפרקות או שינוי אקראי.

תוכל להגדיר למה אתה מתכוון בצמיחה?

אני רא. העלה בדמיונך, אם תרצה, את ההבדל שבין צורות חיי המים והמינרלים בעלות רטט מהרמה-הראשונה לבין ישויות הדחיסות-השנייה התחתונה אשר מתחילות לשוטט בתוך ועל פני ישותן. תנועה זו היא המאפיין של הדחיסות השנייה, החתירה אל האור והצמיחה.

למה אתה מתכוון בחתירה אל האור?

אני רא. דוגמא פשטנית מאוד לצמיחה מהדחיסות-השנייה החותרת אל האור היא זו של העלה החותר אל מקור האור.

האם ישנו איזשהו הבדל פיזי בין הדחיסות הראשונה לשנייה? למשל, אילו הייתי יכול לראות, במצבי הנוכחי, פלנטה מהדחיסות-השנייה ופלנטה מהדחיסות-הראשונה, זו לצד זו, האם הייתי יכול לראות את שתיהן? האם שתיהן היו נראות לעין?

אני רא. זה נכון. כל אוקטבת הדחיסויות שלכם הייתה נראית בבירור לעין אלמלא הדחיסויות הרביעית עד השביעית היו בוחרות, מרצונן החופשי, שלא להיראות.

אז איך הדחיסות השנייה מתקדמת אל השלישית?

אני רא. הדחיסות השנייה חותרת אל הדחיסות השלישית, שהיא דחיסות תודעת-העצמי, או המודעות-העצמית. החתירה נעשית דרך הצורות העליונות של הדחיסות-השנייה, אשר בהן משקיעות ישויות בעלות זהות מהדחיסות-השלישית, במידה כזו שהן נהפכות למכלולי שכל/גוף המודעים לעצמם, ובכך הופכות למכלולי שכל/גוף/רוח ונכנסות אל הדחיסות השלישית, הדחיסות הראשונה של תודעת הרוח.

מהי רמת הדחיסות של כדור הארץ שלנו בזמן זה?

אני רא. הסְפֵרָה עליה אתם שוכנים היא מהדחיסות השלישית בישותה ביחס למכלולי השכל/גוף/רוח שלה. היא נמצאת כעת ברצף זמן/מרחב מהדחיסות הרביעית. זה מוביל לאסיף קשה במידת מה.

כיצד פלנטה מהדחיסות-השלישית הופכת לפלנטה מהדחיסות-הרביעית?

אני רא. זו תהיה השאלה המלאה האחרונה.

הדחיסות הרביעית היא, כפי שאמרנו, שיטתית בגישתה כתנועת המחוג על השעון. המרחב/זמן של מערכת השמש שלכם אפשר לסְפֵרָה פלנטרית זו להסתחרר אל תוך מרחב/זמן בעל תצורת רטטים שונה. זה מוביל לכך שחריגות חדשות אלה מסוגלות לעצב מחדש את הסְפֵרָה הפלנטרית. יחד עם זאת, צורות-המחשבה של האנשים שלכם במשך תקופת מעבר זו הן כאלה שמכלולי השכל/גוף/רוח הן של האינדיבידואל והן של החֲבָרוֹת9 מפוזרים על פני הספקטרום במקום שייעשו מסוגלים לתפוס את המחט, הבה נאמר, ולהורות על המצפן להצביע בכיוון אחד.

לפיכך, הכניסה אל תוך רטט האהבה, אשר לעיתים מכונה רטט ההבנה על ידי האנשים שלכם, אינה יעילה במכלול החברתי הנוכחי. לכן, האסיף יהיה כזה שרבים יחזרו על מחזור הדחיסות-השלישית. האנרגיות של הנוודים, המורים, והתלמידים המתקדמים שלכם בתקופה זו כולן נחושות להגדיל את האסיף. אולם, ישנם מעטים הניתנים לאיסוף.

אני רוצה להתנצל על כך שמדי פעם אני שואל שאלות שאינן נכונות או שאינן הולמות. לפעמים זה קשה לשאול בדיוק את השאלה הנכונה. אין ברצוני לכסות שוב נושאים שכבר עברנו עליהם. שמתי לב שפרק זמן זה קצר יותר במעט מפרקי הזמן הקודמים. האם ישנה סיבה לכך?

אני רא. האנרגיה החיונית של הכלי נמוכה במידת מה.

מזה אני מניח שיהיה זה רעיון טוב לא לקיים מפגש נוסף היום. האם זה נכון?

אני רא. טוב יהיה לקיים מפגש מאוחר יותר במידה ומקובל שנשגיח על כלי זו ונחדול מלהשתמש בה כאשר היא תיעשה דלה בחומר שאנו לוקחים ממנה. אין ברצוננו לכלות כלי זו.

זה תמיד מקובל בכל מפגש שהוא. אשאל את שאלתי האחרונה. האם יש דבר כלשהו שבאפשרותנו לעשות על מנת שלכלי יהיה יותר נוח או כדי לסייע להתקשרויות אלה?

אני רא. הכל כשורה. כל אחד מכם קפדני ביותר. המשיכו באותו האופן. האם ישנה שאלה קצרה נוספת?

טום פלהרטי (Tom Flaherty) יהיה כאן הערב ויעזור במפגש הערב. האם זה בסדר?

אני רא. זה נכון.

אני רא. אני עוזב אתכם באהבה ובאור של הבורא האחד האינסופי. לכו הלאה, אם כן, ושמחו בכוחו ובשלוותו של הבורא האחד. אֲדוֹנָי.

  1. התמלילים המקוריים מקסטות ההקלטות פורסמו בארבעה ספרים תחת הכותרת, חוק האחד. (ספר חמישי הכולל מקטעים שהושמטו מספרים 1 עד 4, יחד עם פרשנות נלווית מקרלה וג’ים, פורסם שנים לאחר מכן ב – 1998.) עיינו ב-“דוח ההאזנה מחדש” בסוף ספר זה עבור מידע אודות אופן הפקת התמלילים החדשים וכיצד ספר זה, התקשור של רא, פורסם כתוצאה. ↩

  2. הערת המתרגם: חשוב לציין כי על סמך המקור, יתכן וראוי היה לתרגם ל-“שליח עָנָו של חוק האחד”, אך כיוון שרא חסר-מגדר נבחר התרגום באופן כזה שימנע את הבלבול. ניתן להתייחס לרא הן כישות אינדיבידואלית והן כאוסף של ישויות כפי שמוסבר בספר, ולכן מבחינה סמנטית לא מדובר בהבדל מהותי. ↩

  3. הערת המתרגם: ניתן לפרש “אִינְדִּיבִידוּאָלִיזַצְיָה” בעברית כ-“מתן אופי פרטני (אינדיבידואלי)”. מתוך השקפה זו, הפרט נתפס כיחידה העומדת בפני עצמה; הוא ייחודי, אוטונומי ועצמאי. נתון לפרשנות. ↩

  4. הערת המתרגם: תרגום אפשרי נוסף במקום “עברה אינדיבידואליזציה” הוא “נעשתה ייחודית”. ↩

  5. הערת המתרגם: תרגום אפשרי נוסף הוא “והעיקרית”, במקום “והראשונית”. ↩

  6. הערת המתרגם: במקור: “Many-ness”. ↩

  7. הערת המתרגם: “המִסְתַּחְרֶרֶת” בעברית תקנית. ↩

  8. הערת המתרגם: תֹּהוּ וָבֹהוּ. ↩

  9. הערת המתרגם: הכוונה היא לחֲבָרוֹת במובן הסוציולוגי, כלומר ל-‘קהילות’ או לקבוצות של בני אדם המקיימות קשרים חברתיים בתוכן ו/או ביניהן. במקור: “Societies”. ↩