אני רא. אני מקבל את פניכם באהבה ובאור של הבורא האינסופי. אנו מתקשרים כעת.
חשבתי על ההיקף של הספר הזה ואקריא את מה שחשבתי. אנו עוסקים בתקשורת הזו בהתפתחות שכל, גוף, ורוח. ארצה לחקור באופן מלא באמצעות שאלות את מנגנון ההתפתחות כדי לאפשר לאותם אינדיבידואלים המעוניינים בכך להשתתף בהתפתחות שלהם. נראה לי שמקום טוב להתחיל בו יהיה המעבר מדחיסות שנייה לשלישית, ואז לחקור, בפרוטרוט, את ההתפתחות של ישויות מהדחיסות השלישית של כדור הארץ, תוך שימת-לב מיוחדת למנגנונים המסייעים ל-, או מעכבים, התפתחות זו. זוהי כוונתי לגבי הכיוון של מפגש זה. אני מקווה שזה הכיוון הנכון.
מה שארצה לדעת קודם הוא: האם כל הישויות עוברות מהדחיסות השנייה לשלישית, או האם ישנן ישויות אחרות שמעולם לא עשו את המעבר הזה?
רא
אני רא. השאלה שלך מניחה את הֲבָנוֹת רצף המרחב/זמן של האנרגיה האינטליגנטית שמפיחה רוח-חיים באשליה שלכם. בהקשר של האשליה הזו נוכל לומר שישנם אלו שאינם עוברים מדחיסות מסוימת אחת לאחרת, היות והרצף סופי.
מתוך הבנתנו את היקום, או את הבריאה, כישות אחת אינסופית – ליבה פועם כחי באנרגיה האינטליגנטית שלה עצמה – זו רק פעימת לב אחת של ליבה של האינטליגנציה הזו מבריאה לבריאה. בהקשר זה כל ישות וישות בעלת תודעה חוותה/חווה/תחווה כל אחת מהדחיסויות.
הבה ניקח את הנקודה שבה ישות ייחודית מהדחיסות השנייה מוכנה למעבר לשלישית. האם ישות דחיסות-שנייה זו היא מה שהיינו מכנים בעל-חיים?
רא
אני רא. ישנם שלושה סוגים של ישויות דחיסות-שניה שהופכות, נאמר, לבעלות רוח. הראשון הוא בעל-החיים. זהו הבולט ביותר. השני הוא הצֶמַח, במיוחד זה שאתם מכנים מכלול רטט הקול ״עֵץ״. ישויות אלה מסוגלות לתת ולקבל מספיק אהבה על מנת להפוך לאינדיבידואליות. הקטגוריה השלישית היא המִינֵרָל. לעתים מיקום מסוים – מקום, כפי שבאפשרותכם לכנות זאת – נטען באנרגיה עד כדי השגת אינדיבידואליות, דרך האהבה שהוא מקבל ונותן ביחס לישות מהדחיסות-השלישית הנמצאת במערכת-יחסים איתו. זהו המעבר הכי פחות נפוץ.
כאשר מתרחש המעבר הזה מדחיסות שנייה לשלישית, כיצד הישות, בין אם היא בעל-חיים, עץ, או מינרל, הופכת לבעלת רוח?
רא
אני רא. ישויות אינן הופכות לבעלות רוח. הן נעשות מודעות לאנרגיה האינטליגנטית שבתוך כל חלק, תא, או אטום, כפי שבאפשרותכם לכנות זאת, של הַוָּיָתָן.
מודעות זו היא המודעות למה שכבר ניתן. מהאינסופי מגיעות כל הדחיסויות. המודעות העצמית מגיעה מבפנים – בהינתן הזָרָז של חוויות מסוימות – הבנה, כפי שבאפשרותנו לכנות את האנרגיה המסוימת הזו, של ההסתלסלות מעלה של התא, או האטום, או התודעה.
תוכלו אז לראות שישנה משיכה בלתי-נמנעת כלפי, מה שבאפשרותכם לכנות, ההבנה-בסופו-של-דבר של העצמי.
אם כן, לאחר המעבר לדחיסות השלישית, האם אני צודק בהנחתי שישויות אלה יהיו ב – ניקח את כדור הארץ כדוגמא. האם הישויות, אם כן, יֵרָאוּ כמונו? הן יהיו בדמות אנוש? האם זה נכון?
רא
אני רא. זה נכון, אם ניקח את הסְפֵרָה הפלנטרית שלכם כדוגמא.
כאשר הישויות הראשונות מהדחיסות-השנייה הפכו לישויות מהדחיסות-השלישית על פני כוכב-הלכת הזה, האם זה היה בסיוע העברת הישויות ממאדים, או האם היו ישויות מהדחיסות-השנייה שהתפתחו לדחיסות השלישית ללא שום השפעה חיצונית?
רא
אני רא. היו מספר ישויות מהדחיסות-השנייה שהתבגרו אל תוך הדחיסות השלישית ללא תמריץ מבחוץ אלא רק דרך שימוש יעיל בחוויות.
אחרים מהדחיסות השנייה של הפלנטה שלכם הצטרפו למחזור הדחיסות-השלישית בשל מאמצי אסיף על ידי אותו סוג של שליחת סיוע רטט כגון זה שאֵלּוּ מהקונפדרציה שולחים לכם כעת. תקשורת זו הייתה, אולם, טלפתית, במקום טלפתית/קוֹלִית או טלפתית/כְּתוּבָה, בשל טבען של ישויות הדחיסות-השנייה.
מי שלח את הסיוע לישויות הדחיסות-השנייה?
רא
אני רא. אנו מכנים את עצמנו קונפדרציית כוכבי הלכת בשירות הבורא האינסופי. זוהי הפשטה על מנת להקל על קשיי ההבנה בקרב אנשיכם. אנו מהססים להשתמש במונח, רטט הקול, ״הבנה״, אך הוא הקרוב ביותר לכוונתנו.
אם כן הקונפדרציה סייעה גם במעבר מהדחיסות השנייה לדחיסות השלישית. האם זה נכון?
רא
אני רא. עלינו לסייג את נכונות שאלה זו. חלק מהקונפדרציה שאינו עובד עם הדחיסות השלישית אך שרואה בסיוע שלו כמיטבי כאשר נעשה בו שימוש באֲסִיפִים אחרים – כלומר, אסיף הדחיסות-השנייה – אחראי על הסיוע באסיפים הללו.
הקונפדרציה, כפי שציינו בעבר במפגשים אלו, מורכבת מרבים מאלו שבדחיסויות אחרות, מאלו שבדחיסות שלכם, מתוך הסְפֵרָה הפלנטרית שלכם, ומתוך המֶרְחָבִים הפנימיים, או הַמַּלְאָכִיִּים. כל אחת מהישויות הללו, אשר מפתחת מכלול שכל/גוף/רוח, ואז מפתחת מכלול זיכרון חברתי, ואז מקדישה את מכלול הזיכרון החברתי הזה לשירות הייחודי של הבורא האחד, יכולה להצטרף לקונפדרציה.
ובכן, האם המעבר הזה מהדחיסות השנייה לדחיסות השלישית התרחש, אם כן, לפני 75,000 שנים? בערך?
רא
אני רא. זה נכון.
היכן קיבלו ישויות הדחיסות-השנייה מֶרְכָּבִים פיזיים מסוג הדחיסות-השלישית להתגלגל לתוכם?
רא
אני רא. בקרב אלו שעל פני מישור הדחיסות-השנייה הזה, אותן צורות אשר, כאשר נחשפות לרטטי הדחיסות-השלישית, הפכו לישויות, אֱנוֹשִׁיּוֹת, כפי שהייתם מכנים רטט קול, מהדחיסות-השלישית.
כלומר, היה אובדן של שיער הגוף, כפי שאתם מכנים זאת; הלבשת הגוף כדי להגן עליו; שינוי מבנה הצוואר, הלסת והמצח כדי לאפשר את הפקת הצלילים הקלה-יותר; והתפתחות הגולגולת הגדולה יותר, המאפיינת את צרכי הדחיסות-השלישית. זה היה שינוי-צורה נורמלי.
לאורך איזו תקופה בערך יש… התרחש שינוי-הצורה הזה? זה בוודאי היה קצר מאד.
רא
אני רא. ההנחה נכונה, במונחים שלנו לפחות – תוך דּוֹר-וחצי, כפי שדברים אלו מוכרים לכם. אלו שנאספו מפלנטה זו היו מסוגלים להשתמש במכלול הפיזי של יסודות כימיים המתאימים לשיעורי הדחיסות-השלישית, שזה עתה נוצר.
האם תוכל לומר לי כיצד המכלול הגופני החדש הזה התאים לשיעורי הדחיסות-השלישית ומה היו אותם שיעורים?
רא
אני רא. יש רק צורך אחד עבור הדחיסות השלישית. צורך זה הוא מודעות-עצמית, או תודעה-עצמית. על מנת להיות מסוגל לכך, אותו מכלול כימי של הגוף צריך להיות בעל יכולת מחשבה מופשטת. לפיכך, הצורך היסודי הוא השילוב של מחשבה רציונלית ואינטואיטיבית. זה היה בר-חלוף בצורות הדחיסות-השנייה, אשר פועלות בעיקר על סמך אינטואיציה, ודרך הניסיון הוכח כי זה מפיק תוצאות.
שֵׂכֶל הדחיסות-השלישית היה מסוגל לעבד מידע באופן כזה שהוא היה מסוגל לחשוב בצורה מופשטת ובמה שניתן לכנות דרכים ״חסרות-תועלת״, במובן ההישרדותי. זהו התנאי העיקרי.
ישנם מרכיבים חשובים אחרים: הצורך במֶרְכָּב פיזי חלש יותר כדי לעודד את השימוש בשכל, את פיתוח המודעות, אשר כבר קיימת, של המכלול החברתי. גם אלו הכרחיים: ההתפתחות הנוספת של מיומנות פיזית, במובן הַיָּד, כפי שאתם מכנים חלק זה של מכלול הגוף שלכם.
נראה שזה שלב התפתחות שתוכנן או הונדס בקפידה. האם תוכל לומר לי משהו על מקור התוכנית הזו להתפתחות?
רא
אני רא. אנו חוזרים למידע קודם. שקול וזכור את הדיון על הלוֹגוֹס. באמצעות החריגה הראשונית של רצון חופשי, כל גלקסיה פיתחה את הלוגוס שלה עצמה. ללוגוס זה יש רצון חופשי מוחלט בקביעת נתיבי האנרגיה האינטליגנטית שיקדמו את השיעורים של כל אחת מהדחיסויות, בהינתן תְּנָאֵי הסְפֵרוֹת הפלנטריות וגופי השמש.
אֹמַר אמירה ביחס להבנתי, אם כן, ואשאל אם אני צודק. קיים, מה שהייתי מכנה, זָרָז פיזי שפועל כל הזמן על הישויות בדחיסות השלישית. אני מניח שזה תִּפְקֵד בערך באותו האופן גם בדחיסות השנייה. זה זָרָז שפועל דרך מה שאנחנו מכנים כאב ורגש.
האם הסיבה העיקרית להיחלשות הגוף הפיזי ולהעלמת שיער הגוף וכו׳, היא כדי שזָרָז זה יפעל באופן חזק יותר על השכל ובכך ייצור את התהליך האבולוציוני?
רא
אני רא. זה לא לגמרי נכון, על אף שזה קרוב מאד לחריגות ההבנה שלנו.
שקול, אם תרצה, את העץ כדוגמא. הוא עצמאי. שקול, אם תרצה, את הישות מהדחיסות-השלישית. היא עצמאית רק דרך קושי ומחסור. קשה ללמוד לבד, שכן ישנה מגבלה מֻבְנֵית, אשר היא בו-זמנית המַעֲלָה הגדולה והמגבלה הגדולה של הדחיסות השלישית. זהו השכל הרציונלי/אינטואיטיבי.
לפיכך, ההיחלשות של המֶרְכָּב הפיזי, כפי שאתם מכנים אותו, תוכננה לגרום לחריגה בישויות כלפי נטייה-מוקדמת להתמודד האחת עם השנייה. כך, ניתן להתחיל בשיעורים המתקרבים לידיעת אהבה.
זָרָז זה נֶחְלָק אז בין אנשים כחלק חשוב בהתפתחות של כל עצמי, וגם בחוויות העצמי בבדידות ובמיזוג של כל חוויה דרך מדיטציה. הדרך המהירה ביותר ללמוד היא להתמודד עם עצמי-אחרים. זהו זָרָז גדול בהרבה מאשר התמודדות עם העצמי. התמודדות עם העצמי ללא עצמי-אחרים מָשׁוּל למגורים בלי מה שהייתם מכנים מַרְאוֹת. כך, העצמי אינו יכול לראות את פירות הֲוָיָתוֹ. לפיכך, כל אחד יכול לעזור לכל אחד אחר דרך שיקוף. זוהי גם סיבה עיקרית להיחלשות המֶרְכָּב הפיזי, כפי שאתם מכנים את המכלול הפיזי.
אם כן יש לנו ישויות מהדחיסות-השנייה שיש להן, בעיקר, מוטיבציה כלפי שירות-העצמי ואולי מעט שירות-לאחרים ביחס למשפחותיהן הקרובות, והן עוברות לדחיסות השלישית ונושאות את ההטיה הזו איתן, אבל נמצאות כעת במצב חדש בו ההטיה הזו תעבור שינוי, לְאִיטָה, להטיה המכוונת כלפי מכלול חברתי, ואז לבסוף כלפי אחדות עם הכל. האם אני צודק?
רא
אני רא. אתה צודק.
אם כן הישויות החדשות ביותר מהדחיסות-השלישית שזה עתה עשו את המעבר מהשנייה עדיין מחזיקות בהטיה חזקה כלפי שירות-העצמי. חייבים להיות מנגנונים רבים אחרים ליצירת מודעות לאפשרות של שירות-לאחרים.
אני תוהה, ראשית – שני דברים. אני תוהה לגבי המנגנון, ואני תוהה מתי מתרחש הפיצול, בו הישות יכולה להמשיך בדרך שבכיוון שירות-העצמי שבסופו של דבר ייקח אותה לדחיסות הרביעית או החמישית.
אני מניח שישות יכולה להמשיך… יכולה להתחיל, נאמר, בדחיסות השנייה עם שירות מוחלט לעצמי ולהמשיך בה ישירות ופשוט להישאר על מה שהיינו מכנים דרך שירות-העצמי ולעולם לא לסגת ממנו. האם זה נכון?
רא
אני רא. זה לא נכון. מושג הדחיסות-השנייה של שירות-העצמי כולל בתוכו שירות של אלו הקשורים לשבט או ללהקה. זה לא נתפס בדחיסות-השנייה כהפרדה בין העצמי לעצמי-אחר. הכל נתפס כעצמי מֵאַחַר ובצורות מסוימות של ישויות הדחיסות-השנייה, אם השבט או הלהקה נעשים מוחלשים, כך גם הישות שבתוך השבט או הלהקה.
לישות החדשה או ההתחלתית מהדחיסות-השלישית יש הטיה, או חריגה, תמימה, הבה נאמר, לראות באלו שבמשפחה, בחֶבְרָה, במדינה, כפי שייתכן והייתם מכנים זאת, כעצמי. לפיכך, למרות שזו חריגה שאינה מסייעת להתקדמות בדחיסות-השלישית, היא נטולת קיטוב.
ההפרדה נעשית ניכרת כאשר הישות רואה בעצמי-אחרים כעצמי-אחרים ומחליטה, באופן מודע, לבצע מניפולציות על עצמי-אחרים לטובת העצמי. זוהי תחילת הדרך עליה אתה מדבר.
אם כן, דרך רצון חופשי, לעיתים בחוויית הדחיסות-השלישית, הדרך מתפצלת, וישות באופן מודע … ככל הנראה היא לא בוחרת באופן מודע. האם ישות בוחרת באופן מודע את הדרך הזו בנקודת הפיצול ההתחלתית?
רא
אני רא. אנו מדברים בהכללות, וזה מסוכן משום שהן לעולם לא מדויקות. עם זאת, אנו מבינים שאתה מחפש אחר הסקירה הכללית, ולכן נסיר אָנוֹמַלְיוֹת ונדבר על הרוב.
רוב ישויות הדחיסות-השלישית נמצאות הרחק לאורך הדרך הנבחרת, לפני שההכרה בדרך הזו נעשית מודעת.
האם תוכל לומר לי איזו הטיה יוצרת את התנופה שלהם כלפי הדרך הנבחרת של שירות-העצמי?
רא
אני רא. אנו יכולים לדבר רק מתוך דִּמּוּי. חלק אוהבים את האור. חלק אוהבים את החושך. זהו עניין התלוי בבורא הייחודי והמְגֻוָּן לאין-שיעור אשר בוחר ומשחק בין חוויותיו כילד בפיקניק. חלק נהנים מהפיקניק ורואים בשמש כיפיפייה, באוכל כטעים מאוד, במשחקים כמרעננים, וזורחים באושר הבריאה. חלק רואים בלילה כעָרֵב, הפיקניק שלהם הוא כאב, קושי, סבל של אחרים, ובחינה של סטיות הטבע. אלו נהנים מפיקניק אחר.
כל החוויות הללו זמינות. הרצון החופשי של כל ישות הוא זה שבוחר את צורת המשחק, את צורת העונג.
אני מניח שישות בכל אחת משתי הדרכים הללו יכולה להחליט לבחור נתיבים בכל זמן שהוא, ואולי לחזור על צעדים, כאשר שינוי הנתיב נעשה קשה יותר ככל שהיא מתקדמת יותר לאורך הדרך. האם זה נכון?
רא
אני רא. זה לא נכון. ככל שהישות התקטבה, כפי שתקרא לזה, יותר, כך יכולה הישות לשנות קוטביות בקלות רבה יותר, כיוון שיהיו בידיה כוח ומודעות רבים יותר.
אלה שהן חסרות-אונים באמת, הן אלה שלא בחרו באופן מודע אלא חוזרות על דפוסים ללא ידע על הַחֲזָרָה או על משמעות הדפוס.
אני מאמין שיש לנו נקודה מאוד, מאוד חשובה כאן. נראה, אם כן, שיש פוטנציאל קיצוני בקוטביות זו, בדיוק כפי שיש ב – לצורך ההקבלה, נשתמש בחשמל: יש לנו קוטב חיובי וקוטב שלילי. ככל שבונים יותר מטען בצד אחד, כך גדל הפרש הפוטנציאל וגדלה היכולת לבצע עבודה, כפי שאנחנו מכנים זאת, במישור הפיזי.
זה נראה לי כהקבלה מדויקת למה שיש לנו כאן ביחס לתודעה. האם זה נכון?
רא
אני רא. זה נכון במדויק.
ובכן, נראה אם כן שיש קשר בין מה שאנו תופסים כתופעה פיזית, נאמר התופעה החשמלית, לבין תופעת התודעה, וכיוון ששתיהן נובעות מהבורא האחד, הן זהות למעשה, אבל יש להן פעולות מעט שונות כפי שאנחנו [בלתי ניתן לשמיעה]. האם זה נכון?
רא
אני רא. שוב, נְפַשֵּׁט יתר על המידה כדי לענות על שאלתך.
המכלול הפיזי כשלעצמו נוצר מהרבה, הרבה, שדות אנרגיה, או שדות אלקטרומגנטיים, הפועלים ביחסי-גומלין כתוצאה מאנרגיה אינטליגנטית. התצורות, או החריגות, השכליות, של כל מכלול, מוסיפות שדות של אנרגיה אלקטרומגנטית וגורמות לחריגה בדפוסי האנרגיה של המכלול הפיזי. ההיבט הרוחני משרת כמורכבות נוספת של שדות אשר מושלמת כשלעצמה, אך שניתן להבינה בדרכים בעלות חריגה ובלתי-משולבות רבות, על ידי מכלולי השכל והגוף של שדות אנרגיה.
לפיכך, במקום מגנט אחד, הבה נאמר, בעל קוטביות אחת, יש לכם במכלול השכל/רוח/גוף קוטביות אחת בסיסית המתבטאת במה שהייתם מכנים אנרגיית הקרן-הסגולה (סכום שדות האנרגיה), אך היא מושפעת על ידי מחשבות מכל סוג שהוא הנוצרות על ידי מכלול השכל; על ידי חריגות מכלול הגוף; ועל ידי מערכות-היחסים הרבות בין המִיקְרוֹקוֹסְמוֹס (אשר הוא הישות) והמַקְרוֹקוֹסְמוֹס, בצורות רבות – אשר באפשרותכן לייצגן על ידי צפייה בכוכבים, כפי שאתם מכנים אותם, כאשר כל אחת בעלת קרן אנרגיה תורמת הנכנסת לרשת האלקטרומגנטית של הישות בשל החריגות הייחודיות שלה.
האם זה, אם כן, שורשו של מה שאנו מכנים אַסְטְרוֹלוֹגְיָה?
רא
אני רא. זאת תהיה השאלה המלאה האחרונה של מפגש זה.
שורשה של האסטרולוגיה, כפי שאתם מדברים עליה, הוא בכך שהיא מהווה דרך אחת לתפוס את החריגות הראשוניות אותן ניתן לחזות לאורך קווי הסתברות/אפשרות, בהינתן, הבה נאמר, כיוונים ותצורות קוסמיים בזמן כניסת הרוח למכלול הפיזי/מנטלי ובזמן כניסת המכלול הפיזי/מנטלי/רוחני לתוך האשליה.
יש לכך, אז, את האפשרות לרמוז על אזורי חריגה בסיסיים. אין יותר מכך. ניתן לְדַמּוֹת את התפקיד שהאסטרולוגיה משחקת לזה של שורש אחד מני רבים.
יש לי רק שתי שאלות קטנות כאן בסוף. הכלי רצתה שאשאל אם יש חומרים, מאכלים, וכד׳ אחרים, שעליה להימנע מלאכול או לשתות, או כל דבר שהוא שעליה להימנע מלעשות, כיוון שהיא לא רוצה שיהיה תקשור גרוע משום סיבה שהיא.
רא
אני רא. אין שום פעילות שהכלי הזו עוסקת בה שמשפיעה על יכולותיה באופן שלילי. יש פעילות אחת שמשפיעה על יכולותיה באופן חיובי. זוהי הפעילות המינית, כפי שהייתם מכנים אותה.
ישנם חומרים שנבלעים שאינם מסייעים לאינדיבידואל בשירות שבו הוא בחר, זה שהייתם מכנים מריחואנה. זאת עקב החריגה כלפי פְּגָמִים כימיים בתוך מכלול השכל שגורמים לחוסר-המשכיות סינפטית. זוהי תגובה כימית בעלת משך זמן קצר. כלי זו, עם זאת, לא השתמשה בחומר המסוים הזה באף זמן שהוא לאורך ביצוע השירות הזה.
אנו מאמינים שכיסינו את השימוש בחומרים כימיים כמו אל.אס.די. (LSD), אשר חיובי במידה מסוימת בשל ההמרצה, או ההאצה, של הכוחות החיוניים. עם זאת, הוא אינו מומלץ עבור הכלי הזו בגלל המחיר שהוא גובה מהאנרגיות החיוניות כאשר השפעת החומר חולפת, וזה נכון עבור כל כימיקל ממריץ.
השאלה הנוספת היחידה שיש לי, היא האם יש משהו שאנחנו יכולים לעשות כדי שלכלי יהיה יותר נוח? והאם זה… רציתי לשאול על מפגש נוסף, אבל אני מניח שכבר מאוחר מדי היום. לא שמתי לב.
רא
אני רא. כלי זו מיושרת היטב. אתם פועלים בקפידה רבה. אנו מבקשים שתקפידו יותר על היותכם בטוחים שכלי זו לובשת כיסוי רגליים מהסוג שאתם מכנים, מכלול רטט הקול, ״נעליים״.
אני רא. אני עוזב אתכם באהבה ובאור של הבורא האחד האינסופי. לכו הלאה, אם כן, ושמחו בכוחו ובשלוותו של הבורא האחד. אֲדוֹנָי.