אני רא. אני מקבל את פניכם באהבה ובאור של הבורא האחד האינסופי. אני מתקשר אתכם כעת.
שאלתי הראשונה היא, האם ביצענו נכון את הטקס להתחלת התקשור?
רא
אני רא. הצבת הפריטים שנועדו לאזן את הכלי צריכה להיות במיקום סמוך לראשה של הכלי, על מנת להפחית את חריגת השפעתם ככל הניתן. שאר התחלת תיאור המטרה קביל למדי, כיוון שתשוקתם של הדוברים היא לשרת. אחרת, מיקוד המשתתפים במכלולי השכל לא היה מושפע כראוי.
אנו מזהירים אותך להישמר מפני אלו שאין זה רצונם לשרת אחרים מעל הכל, כך שלא יקחו חלק בהתחלה, או בהשאלת חריגות מכלול השכל/גוף/רוח שלהם לאף מפגש, שכן אז לא נוכל לשלב כראוי את החריגות שלנו עם אלו של כלי זו.
האם עליי להזיז את הברית החדשה, הנר, והקטורת בזמן זה?
רא
אני רא. זה יהיה הולם.
[לאחר הזזת הפריטים]
האם זהו המיקום הראוי?
רא
אני רא. אנא תקן את הזווית של הקטורת כך שהיא תהיה ניצבת ביחס למשטח הנמצא בזווית של עשרים מעלות לכיוון צפון-צפון מזרח.
[לאחר ביצוע התיקון]
האם זה משביע רצון?
רא
אנא בדוק [בעזרת] עֵינְךָ לצורך ביצוע תיקון קל. אנו נסביר את התהליך שבו זה הופך למאזן חריגות משמעותי.
הקטורת, המסמלת את אנושיותה של הכלי, פועלת כממריצה עבור הגוף הפיזי שלה. לכן, ישנו הצורך שהעשן הנישא באוויר יובחן מאותה הזווית היחסית שממנה הכלי מבחינה בברית החדשה הפתוחה, כאשר הוא מאוזן על ידי הנר הדולק [ה]מסמל אהבה/אור ואור/אהבה, ובכך יינתן למכלול החריגות המנטליות והרגשיות של כלי זו, אם נוכל לקרוא לזה כך, את מראה גן העדן והשלווה שהיא מחפשת. כך, בהיותה מומרצת מהנמוך יותר אל הגבוה יותר, הכלי נעשית מאוזנת ואינה מפתחת תשישות.
אנו מעריכים את דאגתך, שכן זה יאפשר ללימוד/למידה שלנו להתקדם ביתר קלות.
האם נראה שזה מסודר כראוי עכשיו?
רא
על פי שיפוטי זה בגבולות המתקבל על הדעת.
במפגש האחרון היו לנו שתי שאלות אותן שמרנו למפגש הזה: האחת בנוגע לאבן הראשה שייתכן והייתה מונחת על הפירמידה הגדולה בגיזה; והשנייה הייתה בנוגע לאופן בו הזזתם את הלבנים הכבדות. אני יודע ששאלות אלה אינן בעלות שום חשיבות ביחס לחוק האחד, אך היה זה שיקול דעתי, שאתה רשאי לתקן, שזה יספק מבוא נח עבור קורא החומר. אנו מאוד אסירי תודה על הקשר איתך ובהחלט נקבל הצעות בנוגע לאיך עלינו להתקדם עם זה. זהו רק ניחוש אחד.
רא
אני רא. לא אציע את סדרת השאלות המתאימה. זוהי זכותך כנציג חופשי של חוק האחד, בהיותך כזה שלמד/הבין כי מכלול הזיכרון החברתי שלנו אינו מסוגל לפענח באופן יעיל את חריגות מכלול השכל/גוף/רוח החברתי של העמים שלכם. אנו רוצים כעת למלא את כבוד/אחריות הלימוד/למידה שלנו בכך שנענה על מה שנשאל. זה לבדו יספיק, שכן איננו יכולים לרדת לעומקם של מכלולי החריגות המשפיעים על העמים שלכם.
השאלה הראשונה, אם כן, היא אבן הראשה. אנו חוזרים ומציינים את אי חשיבותו של מידע מסוג זה.
לפירמידה הגדולה, כפי שהיא נקראת, היו שתי אבני ראשה. האחת פרי תכנונינו והייתה עשויה מחלקים קטנים יותר, אשר תוכננו בקפידה, שהורכבו מהחומר הנמצא על פני כוכב הלכת שלכם אותו אתם מכנים “גְּרָנִיט”. זה תוכנן כך עבור המאפיינים הקריסטליים ולשם זרימתה ההולמת של האטמוספירה שלכם דרך סוג של מה שהייתם מכנים “ארובה”.
בזמן שבו אנו כעם עזבנו את דחיסותכם, המקורית נלקחה והוחלפה באחת יקרת-ערך יותר. היא הכילה, בחלקה, חומר עשוי זהב. זה לא שינה כלל את תכונותיה של הפירמידה, כפי שאתם מכנים אותה. זו הייתה חריגה הקשורה לרצונם של אחדים להסמיך את השימוש במבנה כמקום מלכותי בלבד.
האם ברצונך לשאול שאלות נוספות על שאלה ראשונה זו?
למה התכוונת ב“ארובה“? מה הייתה המטרה הספציפית שלה?
רא
יש זרימה תקינה של האטמוספירה שלכם אשר, על אף היותה קטנה, מרעננת את כל המבנה. זה תוכנן באמצעות תעלות זרימת אוויר, כפי שייתכן וכלי זו הייתה מכנה אותן, שמוקמו כך שהושגה רעננות אוויר ללא שום הפרעה או רוח פרצים.
כיצד הוזזו הלבנים?
רא
אני רא. עליך לראות בדמיונך את הפעילות בתוך כל אשר נברא. האנרגיה, על אף היותה סופית, רבה למדי בהשוואה לחריגת-ההבנה של העמים שלכם. זוהי נקודה מובנת מאליה הידועה היטב לעמים שלכם, אך היא נשקלת מעט.
האנרגיה הזו אינטליגנטית. היא היררכית. בדומה לאופן בו מכלול השכל/גוף/רוח שלכם שוכן בתוך היררכיה של מרכבים ושומר, לפיכך, על הקליפה, או הצורה, או השדה, ועל האינטליגנציה של כל גוף אינטליגנטי או מאוזן בסדר עולה, כך גם כל אטום של חומר שכזה כגון סלע. כאשר אחד מסוגל לדבר אל אינטליגנציה זו, האנרגיה הסופית של הסלע/הגוף הפיזי, או הכימי, באה במגע עם הכוח האינסופי הזה אשר שוכן בגופים המכוונים יותר, בין אם הם בני אנוש או סלע.
לאחר יצירת הקשר הזו, ניתן לתת בקשה. האינטליגנציה של הסלעיות האינסופית מתקשרת עם הכלי הפיזי שלה, והפיצול והתזוזה הרצויים מוצאים אז לפועל על ידי העברתו של שדה האנרגיה של הסלעיות מסופיות למימד אשר אנו יכולים לשם נוחות לכנות, פשוט, אינסופיות.
בדרך זו, מה שהתבקש מושג הודות לשיתוף הפעולה מצד ההבנה האינסופית של הבורא השוכנת בסלע החי. זוהי, כמובן, המכניקה דרכה דברים רבים, שאינם כפופים לאמצעים הנוכחיים שלכם של ניתוח פיזי של פעולה מרחוק, מושגים.
זה מזכיר לי אמירה שאומרת, בערך, שאילו הייתה לך מספיק אמונה, היית יכול לומר להר לזוז ממקומו וההר יזוז. אני מניח שזה בערך מה שאתה אומר, ואני מניח שאם אתה מודע לחלוטין לחוק האחד, אז אתה מסוגל לעשות את הדברים הללו. האם זה נכון?
רא
אני רא. חריגת רטט הקול, “אמונה”, ייתכן והיא אחת מאבני הנגף בין אלו המשתייכים למה שאנו יכולים לכנות הדרך האינסופית לבין אלו מההוכחה/ההבנה הסופיים.
אתה צודק במדויק בהבנתך את החפיפה שבין אמונה ואינסופיות אינטליגנטית; אולם, האחד הוא מונח רוחני, והאחר מקובל יותר אולי על חריגות מסגרת המושגים של אלו החוקרים עם כלי מדידה ועט.
אז אם אינדיבידואל כלשהו מיודע בשלמות בכל הנוגע לחוק האחד, וחי אותו, והוא עצמו חוק האחד, דברים כאלו כמו בניית פירמידה בעזרת מאמץ מנטלי ישיר יהיו עניין שבשגרה. האם זה מה שעליי להבין? האם אני צודק?
רא
אני רא. אינך צודק בכך שישנה הבדלה בין כוחו של היחיד דרך חוק האחד לבין הבנת חוק האחד הנמצאת בידי מכלול זיכרון שכל/גוף/רוח משולב, או חברתי.
במקרה הראשון, רק אותו יחיד, המטוהר מכל הפגמים, יוכל להזיז הר. במקרה של הבנה המונית של אחדות, כל פרט יכול להכיל מידה מקובלת של חריגה ועדיין השכל ההמוני יוכל להזיז הרים.
ההתקדמות היא בדרך כלל מההבנה אותה אתם מחפשים כעת למימד הבנה הכפוף לחוקי האהבה, ואשר מחפש אחר חוקי האור. אלו הרוטטים עם חוק האור מחפשים אחר חוק האחד. אלו הרוטטים עם חוק האחד מחפשים אחר חוק הנצחיות.
איננו יכולים לומר מה יש מעבר להתמוססות הזו של העצמי-המאוחד עם כל מה שיש, שכן אנו עדיין מחפשים להפוך לכל מה שיש, ועם זאת עדיין אנחנו רא. לכן דרכינו ממשיכות הלאה.
אז, אם כן, הפירמידה נבנתה על ידי פעולה משותפת של רבים מבני עמך?
רא
אני רא. הפירמידות אשר חשבנו/בנינו נבנו מצורות-מחשבה שנוצרו על ידי מכלול הזיכרון החברתי שלנו.
אז הסלע נוצר על ידי מחשבה במקום ולא הובא ממקום אחר? האם זה נכון?
רא
אני רא. את הפירמידה הגדולה, כפי שאתם מכנים אותה, בנינו מסלע נצחי. אחרות מבין הפירמידות נבנו מאבנים אשר הוזזו ממקום ממקום.
מה זה סלע נצחי?
רא
אני רא. אם אתה יכול להבין את הרעיון של צורות-מחשבה אתה תבין שצורת-המחשבה סדירה יותר בחריגתה משדות האנרגיה שנוצרו על ידי החומרים שבתוך הסלע, אשר נוצר דרך צורת-מחשבה, ממחשבה לאנרגיה סופית ולהוויה בתוך, אם באפשרותנו לומר, השתקפות החריגה של דרגת צורת-המחשבה שלכם.
האם נוכל לענות לך בצורה מועילה יותר?
זה מעט שולי, אבל במקרה זה, תהיתי מדוע הפירמידה נבנתה מהרבה לבנים ולא נוצרה כולה בבת אחת.
רא
אני רא. ישנו חוק שאנו מאמינים שהוא אחד מהחריגות הראשוניות היותר משמעותיות של חוק האחד. זהו חוק הבלבול. אתם כיניתם זאת חוק הרצון החופשי.
רצינו לבנות מכונת ריפוי, או מכלול יחסי זמן/מרחב שיהיה יעיל ככל הניתן. אולם, לא היה ברצוננו להרשות חדירה של המסתורין ע“י העמים באופן כזה שיסגדו לנו כבוני פירמידה מופלאה. לכן נראה כאילו היא נבנתה, ולא שהיא באה לידי קיום כתוצאה ממחשבה.
ובכן, אז אתה מדבר על הפירמידה–במיוחד הפירמידה הגדולה, אני מניח–כעל מכונת ריפוי בעיקרה, וגם דיברת עליה כעל מתקן המיועד לחניכה. האם שני מושגים אלו זהים למעשה?
רא
הם חלק ממכלול אחד של כוונת/שיתוף אהבה/אור. כדי להשתמש בהיבטים הריפויים כהלכה היה חשוב שיהיה ערוץ מטוהר ומסור, או ממריץ, שדרכו תזרום האהבה/אור של הבורא האינסופי; לפיכך שיטת החניכה הייתה נחוצה כדי להכין את השכל, הגוף, והרוח לשירות בעבודת הבורא. השניים בלתי נפרדים.
האם צורתה של הפירמידה עצמה… האם זוהי פונקציית מפתח בתהליך החניכה?
רא
זוהי שאלה רחבה. אנו חשים שנתחיל ונבקש ממך להעריך מחדש ולשאול בהרחבה במפגש מאוחר יותר על נקודה זו שהיא במידה מסוימת, הבה נאמר, מיידעת.
לשם התחלה, ישנן שתי פונקציות עיקריות של הפירמידה בכל הקשור להליכי החניכה. האחת קשורה לגוף. לפני שהגוף יוכל להיחנך, על השכל להיחנך. זוהי הנקודה בה רוב התלמידים המתקדמים במחזור הנוכחי שלכם מוצאים כי מכלול השכל/גוף/רוח שלהם חורג ממנה.
כאשר האופי והאישיות שהיא הזהות האמיתית של השכל מתגלה, יש אז לדעת את הגוף בכל דרך ודרך. לפיכך, יש צורך בהבנה של התפקודים המגוונים של הגוף, ובשליטה בהם מתוך ניתוק. השימוש הראשון בפירמידה, אם כן, הוא לרדת אל תוך הפירמידה לשם מניעת הקליטה החושית כדי שהגוף יוכל, במובן מסוים, למות ושחיים אחרים יתחילו.
אנו ממליצים, בזמן זה, שתישאל כל שאלה נחוצה שהיא, ואת הבאת המפגש הזה לכדי סיום באופן מהיר למדי. האם יש לך שאלה כלשהי בזמן/מרחב זה?
השאלה היחידה היא, האם יש משהו שעשינו לא נכון, או האם יש משהו שנוכל לעשות כדי לגרום לכלי להרגיש יותר בנוח?
רא
אנו סורקים את הכלי הזו.
כלי זו הסתייעה רבות מאמצעי הזהירות הללו. אנו מציעים רק תשומת לב מסוימת לצוואר שנראה כי בחריגה-הגופנית הזו הוא בעל חריגה בתחום החוזק/חולשה. יותר תמיכה לאזור הצוואר, אם כן, עשויה להיות לעזר.
האם עלינו להשקותה במים מתוך הגביע שמאחורי ראשה לאחר שנטעין אותם, או שעלינו להשתמש בכוס מים אחרת?
רא
הגביע הזה, ורק הוא, יהיה היעיל ביותר, שכן החומר הבתולי החי בתוך הגביע מקבל, מכיל, ומגיב לרטט האהבה המופעל מעצם יֵשׁוּתְכֶם.
אני רא. כעת אפרד מקבוצה זו עם שמחה בכוחו ובשלוותו של הבורא האחד. אֲדוֹנָי.